פסק-דין חלקי בתיק ת"א 5066-08

רקע

1.         פסק-דין חלקי זה, עניינו הכרעה בשאלת חבות הנתבעות לפיצוי התובעת בגין נזקי גוף תוצאת תאונת עבודה שארעה לה כפי הנטען ביום 29.12.05, עת עבדה במפעל הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת"), זאת לאחר שניסיוני להבאת הצדדים לידי הסדר, לא צלח.

הנתבעות כופרות הן בעצם התרחשותו של אירוע תאונתי כלשהו, והן בקיומה של אחריות הנתבעת לאירוע כאמור, אף לו היה מוכח, ומכאן כאמור הצורך בהכרעה.

2.         גרסת התובעת לנסיבות התרחשות התאונה הינה כדלהלן:

א.             עובר לתאונה היתה התובעת עובדת חדשה וזמנית במפעל הנתבעת, ועבדה במחלקת אריזת מנות אבקות מרק.

ב.              ביום 29.12.05, יום ה' בשבוע, לקראת סיום משמרתה של התובעת, ארעה תקלה רצינית במכונה עליה עבדה, מכונה הממלאה ואורזת שקיות אבקת מרק במשקל 1 ק"ג כל אחת, תקלה שגרמה ל-40 שקיות אבקת מרק לצאת כשהן ארוזות במשקל שונה מהמצוין על גבן.

ג.               כתוצאה מכך, נזף אחראי המשמרת במפעיל המכונה עימו עבדה התובעת, מר ליכטמן לדיסלב, שכן היתה זו תקלה שניה במהלך משמרת זו, ודחק בו לתקנה לאלתר על מנת שלא לפגוע בקבלת פרמיית ההספק הנהוגה בנתבעת.

ד.              לפיכך, הורה ליכטמן לתובעת לרוקן במהירות יחד עימו את 40 השקיות בעלות המשקל הבלתי תקין לתוך שק המיועד לכך, ולאחר מכן, לרוקן את השק לתוך פתח הריקון הידני של המכונה, על מנת שזו תארוז את האבקה מחדש, בעוד הוא יכייל את המכונה מחדש.

ה.             בהתאם להוראה שניתנה לה כאמור, נפנתה התובעת במהירות לביצוע פעולת ריקון השק. לשם כך נאלצה התובעת לסחוב את השק, שמשקלו הכולל כ-40 ק"ג, בקושי רב מעמדת הריקון אל פתח הריקון, אשר הגישה אליו היא באמצעות עלייה בגרם מדרגות, להניפו בידיה גבוה מעל ראשה, תוך תמיכת רגלה הימנית, ולרוקן את תכולתו לתוך פתח הריקון הממוקם בחלקה העליון של המכונה.

ו.               מייד לאחר שרוקנה את השק חשה התובעת בכאב חד בגב.

ז.               מאחר והיתה עובדת חדשה חששה התובעת למקום עבודתה ולפיכך החליטה לסיים את המשמרת בישיבה, מתוך תקווה שהכאבים יחלפו לאחר מנוחת סוף השבוע (שישי ושבת).

ח.             אף לאחר ניסיון לנוח במהלך סוף השבוע, ועל אף נטילת משככי כאבים, לא חלפו הכאבים שחשה התובעת, אולם בהחלטה משותפת עם בעלה, אשר נבעה מהחשש לאבד את מקום העבודה נוכח מצוקה כלכלית, התיצבה ביום א', 2.1.06, לעבודה ועבדה בקושי רב ובישיבה על כסא, עד לסיום המשמרת.

ט.             בתום יום העבודה כאמור, משהגיעה לביתה, החלה התובעת לחוש כי רגלה השמאלית נרדמת. בעקבות הרעה זו במצבה פנתה התובעת לקבלת סיוע רפואי, ובאותה עת הבינה את חומרת הפגיעה.

תמצית טיעוני הצדדים

3. התובעת טוענת כי יש לקבל את גרסתה להתרחשות התאונה, לקבוע כי הינה תוצאת התרשלות הנתבעת ולהימנע מהטלת אשם תורם בשיעור כלשהו. להלן תמצית טיעוניה:

א.      גרסתה עקבית ואמינה, נתמכת בראיות ולא נסתרה.

ב.       נסיבות התרחשות התאונה הוכחו בראיות ואין כל צורך בחוו"ד מומחה בטיחות להוכחת משקלו של השק.

ג.        הנתבעות כשלו מהוכחת טענותיהן, משלא תמכו אותן בראיות ואף נמנעו מהבאת ראיות ועדויות רלבנטיות, באופן הפועל כנגדן. כך בנוגע לנהלים ולתדריכי הבטיחות בנושא נשיאת משקל, שינוע חומרים והזנת מכונות, בנוגע לזהות מפעיל המכונה ביום התאונה ולעדות הנדרשת של מנהל המשמרת.

ד.       העדויות שהובאו מטעם הנתבעות, ישי וליכטמן, הינן בעלות ערך ראייתי נמוך הן בשל היותם בעלי נגיעה אישית, הן בשל היות עדותם בלתי רלבנטית והן בשל העדר מהימנות בהיות עדותם סתורה ולא עקבית.